יחסי חמות-חתן

יחסי חמות-חתן יחסי החמות והחתן (הבעל של בתה) הינם יחסים שקיבלו את ביטויים העיקרי דווקא בתחום ההומור. בעוד שבמציאות המשפחתית יחסי החמות וחתנה אינם מוכרים כיחסים בעייתיים במיוחד (שלא כמו יחסי החמות והכלה)- הרי שרוב הבדיחות על חמיות מוצגות על ידי גברים המאחלים לחותנתם עונשים ומיתות שונות ומשונות.

החוקרים המעטים שנתנו דעתם לפער זה, מסבירים אותו בדואליות של התפקיד האימהי, הבאה לידי ביטוי עיקרי במיתוסים הסותרים שנקשרו אליו:
מחד, תפקיד האם נתפס כתפקידה החזק ביותר של האם במשפחה; מאידך, על ידי הצגת חשיבות התפקיד בחיי הילד,
נוצרת גם תופעת “האשמת האם” (“mother-blaming “).

“האשמת האם”, ובדיעבד גם החמות, מתרחשת בדרגות שונות, החל מהאשמה פסיכולוגית בגרימה לחוסר בטחון או סכיזופרניה של ילדיה, בהיותה אם קרה, דוחה ונוירוטית, ועד הביטוי הפולקלוריסטי של ה”אם היהודיה” והחותנת או החמות. כך קורה שהספרות המקצועית נוטה להאשים נשים כאמהות, ככלות וכחמיות גם אם תפקידים אלו נחשבים מרכזיים במשפחה. לעומת זאת, גברים, כאבות, שומרים על סטטוס המיתולוגי שלהם בספרות, כנערצים על ידי בניהם ובנותיהם.

האימהות תורמת ל”אחרות” (De Beauvoir, 1964 ) על ידי יצירת פער בין מיתוס האישה לבין המציאות. בעוד שבמסגרת המיתוס נחשבת האם ל”אחר” המוחלט (ל”אובייקט), הרי במציאות הממשית האם מגדלת את הילד, הילד הגדל לגבר רואה באימו את ה”אחר”, מכשיר למתן שירותים ביתיים. בתהליך הסוציאליזציה שלו, הגבר נדרש להפנות עורף לאימו, ולהגדיר עצמו כהפוך ממנה. תהליך זה יוצר, לדעתה, מיתוסים מנוגדים, שכל אחד מהם מתיימר לתאר את ה”אמת” היחידה של האישה. “אמת” כגון זו אנו מוצאים בסיפורים מודרניסטיים של האם הקדושה והאם החורגת האכזרית. אמביוולנטיות הגבר כלפי האישה משתקפת, לדעת דה-בובואר, במיתוס החותנת. כאן, לועג הגבר לאימהות כולה באמצעות אמה של אשתו, שאינה מוגנת על ידי שום טאבו. לצד אמה, הרעייה אינה נראית כפרט מובחן, אלא כשלב התפתחותי במין מסוים. לדעת דה-בובואר, חרדת הגבר מפני החותנת נובעת מהבחנתו בכמישתה והזדקנותה, המבשרות עבורו את העתיד להתחלל אצל רעייתו.

כך מסבירה התיאוריה שלה את פחדי הגבר מפני האישה.דה בובואר טוענת שהפחד הסמוי של הגברים מנשים בכלל ומאמהות בפרט, בא לביטוי במיתוס החותנת. הגבר לועג לאמהות כולה באמצעות אמה של אשתו, שאינה מוגנת על ידי שום טאבו. בשל הדומיננטיות הגברית בתחומי הפולקלור, הספרות, ההומור והתקשורת לסוגיה, דמות החמות שהיא אמה של הרעיה קיבלה מקום רב יותר, שאינו נמצא בהתאמה עם הקונפליקטים בין החתן לחותנתו.למרות שפרויד לא פיתח לעומק את סוגיית הבעייתיות בין החמות לכלתה, הוא התייחס לסוגיה אותה לא ראו אף הפסיכולוגים של שנות האלפיים –  סוגיית החותנת וחתנה (Spielrein, 2001 ). בחברות פרימיטיביות מתקיימים, לטענתו, דפוסי התנגדות (Resistance ) והימנעות מקשר עם החותנת, המעידים על פחדיו של הגבר מפני הזדקנותה העתידית של רעייתו.

הסיבות לבעייתיות בין החתן ולחמות:

יחסים בעייתיים בין הגבר להורי אשתו עלולים להתרחש כאשר הרעיה לא נפרדה עדיין רגשית מהוריה, ולא העבירה את נאמנותה לתא המשפחתי החדש.  כל זוג נשוי שייך בו-זמנית לשלוש משפחות שונות. בני הזוג קשורים למשפחה החדשה שהקימו, וכל אחד מהם קשור למשפחת המוצא שלו. כאשר אחד מבני הזוג קשור יותר להוריו מאשר לבן זוגו, יתעוררו בעיות עם המחותנים, ובעיקר עם החמות.

 

* מחקרים העלו כי בקונפליקט בנישואים, יותר בני זוג סבורים שהגורם לקונפליקט הם הורי הבעל מאשר הורי האישה, יותר נשים מגברים התלוננו על קשיים עם מחותנים ויותר נשים נמצאו כגורם לבעיות לעומת קרובי חיתון גברים. כאשר הבעייתיות ביחסים מתפתחת דווקא בין הבעל והורי אשתו, מעיד הדבר על היותם מרכזיים יותר למערכת הזוגית (אולי בשל תלות כלכלית או אחרת של הזוג ההורים).

 

* הבדלים בקשר עם משפחות המוצא: חשיבות  יחסי  אם-בת  בחייהן  הבוגרים  עלולה להוות איום על היחסים הזוגיים, בעיקר נוכח הקשר הרופף יותר בין בן-אם. לעיתים מצב (שכיח) זה עלול להיות גורם לריחוק רגשי בין בני הזוג, והבעל ינסה לשנותו, על ידי הצבת גבולות להורי אשתו.

 

* מאבק כוחות בין החמות והחתן יתפתח כאשר החמות תחשוד שחתנה אינה מתנהג כראוי, והיא תצא להגנתה.

 

מדוע יש פחות בעיות בין חמות וחתן מאשר בין חמות וכלה?

א. ראשית מעניין לציין שהסוגיה של חתן-חותן כלל לא עלתה עד כה כבעלת פוטנציאל לבעייתיות ביחסי משפחה. אפשר לטעון מכך, יש צורך לפחות באשה אחת כדי לייצר יחסים בעייתיים במשפחה…

ב. אם כבר יש מריבה בין החמות והכלה, הגבר, לרוב, ישתדל להימנע מלהיות חלק מהמריבה, אלא יעדיף להיות מפשר בה.

ג. נשים עלולות לפתח יחסים בעייתיים בעיקר כאשר יש ביניהן תחרות על אותם תפקידים כלפי הגבר (כאימו וכאשתו). במקרה בו אנו עוסקים- אין תחרות על תפקידים דומים בין החמות והחתן.

ד. האימא לרוב מאפשרת לבתה להיות נאמנה לבעלה, מאחר והקשר ביניהן נשמר גם לאחר הנישואין (בניגוד לקשר עם הבן הנשוי). מכאן, יש קיפוח של הורי הבעל- שיוצר בעיות בין החמות והכלה.

ה. הבת הנשואה מאפשרת לאמה להעיר לה לגבי תפקידה כאמא וכרעיה, מאחר והיא רגילה לשמוע ביקורות מאמה, לא כן מחמותה.

 

לסיכום, יחסים בעייתיים בין חמות וחתן אינם יכולים להיבחן לגופם, אלא יש לראותם כחלק ממכלול היחסים במשפחה. יחסים משפחתיים אלו  מעידים ומשפיעים על יחסי בני הזוג- הבעל והאשה. נקודת מבט זו מאפשרת לנו לא רק לפרש את היחסים הללו באופן אחר, אלא אף מציעה כיוון ודרך לטיפול ולשיפור היחסים.

 

ד”ר שרה ברסלרמן  היא מטפלת פרטנית, זוגית ומשפחתית .

 

לרשימת המאמרים